רעש

"ג'ון האוורד..."

Myspace-Threat Signal

כבר הרבה זמן שאני מנסה ליצור קשר עם הסולן המדהים של הלהקה העוד יותר מדהימה הזאת, ולבסוף תפסתי אותו לשיחה קצרה בצ'ט של הפייסבוק. תהנו :)

מראיין:"שלום ג'ון, איכפת לך להקריב דקה מזמנך לראיון?"

ג'ון:"בטח אחי".

מראיין:"אדיר, אז ראשית כל: איך תתאר את ת'ראת כיום, מבחינה מוזיקלית ומבחינה קרייריסטית?"

ג'ון:"מבחינה מוזיקלית ת'ראת סיגנל היא להקת מטאל מאוד מגוונת, שמשלבת אלמנטים של ת'ראש וגרוב, ואפילו טובלים כמעה בכמה השפעות מרוק.
אנחנו אוהבים ליצור מוזיקה שהיא לא חד-גונית, שירים שמתקדמים ושמעניין לשמוע.
התבגרנו המון כמוזיקאים וככותבים עם האלבום החדש, Vigilance, ובהחלט רואים את זה.
מצד הקריירה לעומת זאת, אנחנו עדיין נאבקים 'להצליח', וכולנו צריכים עבודות-צד כדי לשלם את החשבונות, ואנחנו מנסים נואשות לסמן סיבובי הופעות בפתיחה ללהקות גדולות יותר. זאת תעשייה שקשה לשרוד בה, אבל אנחנו לא מוותרים."

מראיין:"אז אתה לא חושב, או אולי לא אוהב לחשוב על ת'ראת כלהקה שתתקבל בזרועות פתוחות רק על ידי מעריצי ז'אנר אחד של סצנת המטאל, כדוגמת מטאלקור?"

ג'ון:"אנשים יכולים לקטלג אותנו איך שבא להם, אני מאמין שהמוזיקה שלנו יותר מדי מגוונת מכדי להדחף בהתוך הגדרה של תת-ז'אנר אחד. אני אישית קורא למה שאנחנו מנגנים מטאל."

מראיין:"זאת הרוח!
עכשיו, כמו שאתה יודע או לא יודע אני מישראל, ואחת הסיבות שאני מראיין אותך היא כי סצנת המטאל בארץ כרגע בתהליכי תסיסה, אז אני לא יכול להתאפק מלשאול:האם יש לכם כוונות לבוא ולהופיע בארץ?"

ג'ון:"אין לנו תוכניות כרגע לגבי ישראל, אבל אנחנו ממש מנסים להופיע בכמה שיותר מקומות אז אי אפשר לדעת!"

מראיין:"שתדע שתתקבלו כאן בברכה :)"

ג'ון:"נהדר!".

מראיין:"אז עכשיו לקצת מידע בשביל האנשים בישראל שעוד לא שמעו על ת'ראת:
מי הקים את הלהקה, איפה ומתי?"

ג'ון:"אני הקמתי את הלהקה ביחד עם בן דוד שלי וחבר אי-שם בסוף 2003. אז זה היה רק פרוייקט צד, כל הרעיון מאחורי ת'ראת סיגנל בזמנו הוא שלא אהבנו את המטאל שהיה באותה תקופה, אז הקלטנו מוזיקת מטאל משלנו.
שחררנו את השירים שלנו לאינטרנט כדי לקבל קצת תגובות, ואנשים ממש אהבו את המוזיקה שלנו.
לייבל הקלטות(Nuclear Blast) נתקל בשירים שלנו באינטרנט והציע לנו חוזה הקלטות, הכל קרה כלכך מהר!
היה לנו חוזה הקלטות ביד ואפילו בלי מתופף או בסיסט בלהקה, את הכל הקלטנו בבית בעצמנו."

מראיין:"וואו, נוקלייר בלאסט היא חברת הקלטות ענקית, אתם מחשיבים את עצמכם ברי-מזל שאימץ אתכם לייבל ההקלטות הזה, יחד עם מפלצות מטאל כגון נייטוויש, האמרפול, סקאר סימטרי, נייל ואחרות?"

ג'ון:"כשהם יצרו איתנו קשר לראשונה לא היו לי מילים, כלכך התרגשתי! הם בית לכמה מהלהקות האהובות עלי, אז להיות באותו לייבל יחד איתן היה פשוט ענק בשבילנו. כיום אנחנו עדיין בנוקלייר בלאסט, והם מתייחסים אלינו ממש טוב. בזכותם הפכה הלהקה להיות מה שהיא היום ואנחנו עדיין אסירי-תודה על הזכות לעבוד איתם."

מראיין:"טוב לשמוע!
אז אמרת לי כמה דקות קודם שאתה, בן דוד שלך וחבר הקמתם את הלהקה, האם העובדה שאתם ולא חברים אחרים בלהקה שהצטרפו לאחר מכן הקמתם את הלהקה ראשונים שינתה משהו בת'ראת סיגנל, משהו שהיה שונה אם חבר אחר היה מקים את הלהקה?"

ג'ון:"לכולנו היו השפעות מוזיקליות דומות מאוד, וכך גם צורות הכתיבה, לכן עבדנו כלכך טוב ביחד מן ההתחלה. בן דוד שלי ריצ' היה יותר גיטאריסט משני וקייל היה גיטאריסט מוביל, אז הם ניזונו אחד מרעיונותיו של השני.
ולמרות זאת, עקב התחייבויות אישיות שלהם הם נאלצו לעזוב את הלהקה לפני כמה שנים. הם יצרו איתי את האלבום הראשון של ת'ראת סיגנל, Under Reprisal, ולמרות זאת יש גיטאריסטים חדשים עכשיו, טראוויס ואדם שיצרו את Vigilance יחד איתי.
אני סוג של הייתי צריך להתחיל מחדש ב2007 עם חברי להקה חדשים, והסתבר שזה היה פי 100 יותר טוב מלעבוד עם הישנים.
יש סיפור ארוך מאחורי ת'ראת סיגנל, אני חבר הלהקה המקורי היחידי, והיחיד שנשאר ממייסדי הלהקה. קצת כמו דייב מאסטיין האהא."

מראיין:"חח באמת דייב מאסטיין."
מראיין:"אז הזכרת שת'ראת סבלה אבדות רבות של חברי להקה, איכפת לך לתאר את ההרגשה?"

ג'ון:"כשריץ' עזב הייתי בשוק, ועוד יותר כשקייל עזב. הרגשתי נבגד, כאילו תקעו לי סכין בגב, וכל שאר רגשות נוראיים כאלו. הרגשתי כאילו כל השנים האלו של עבודה ויצירה נזרקו לפח ולא נשאר לי כלום. הייתי מאוד מריר. ולמרות זאת, התרוממתי מן הקרשים, הבנתי שאני זה שהקים את הלהקה, זה שהקליט והפיק את המוזיקה יחד עם הלהקה. כל זה גרם לי להבין שאני יכול להתחיל מחדש.
לקח לי הרבה זמן למצוא חברי להקה חדשים, הייתי צריך אנשים עם אותה צורת חשיבה מוזיקלית כמו שלי, וכאלו שיצטרפו לטווח הארוך. לא רציתי להנטש שוב, ומצאתי את חברי הלהקה המושלמים. הלוואי שת'ראת היתה מוקמת מלכתחילה עם הרכב כזה של מוזיקאים. כעיקרון עברתי את אחת החוויות הנוראיות שלהקה יכולה לעבור, אבל אספתי את עצמי בידיים, ועכשיו אנחנו חזקים יותר מתמיד!"

מראיין:"כן, זו באמת חוויה קשה, היית אומר שכל השינויים בהרכב יצרו ת'ראת סיגנל חדשה? אם כן, איזו ת'ראת את מעדיף, את הישנה או החדשה?"

ג'ון:"אני ממש מעדיף את הצד החדש של ת'ראת סיגנל, הן מבחינה מוזיקלית, והן מבחינה אישית. כלכך קל לעבוד ולהסתובב עם כולם עכשיו, אנחנו כמעט לא מתווכחים. החברים החדשים בהרכב יותר מגוונים ככותבים וכיום אין לנו בעיה ליצור מוזיקה מדהימה. אני מרגיש הרבה פחות מוגבל עם הלהקה ומרגיש שאנחנו יכולים לעשות דברים שלא יכולתי לעשות עם ת'ראת סיגנל הישנים."

מראיין:"ועכשיו בפן אישי יותר;מה אתה רצית להשיג כמוזיקאי עם ת'ראת סיגנל, והאם כוונותיך היו שונות משל שאר חברי הלהקה? האם שינית מטרות במשך שנות הפעילות של הלהקה? תתחיל מן ההתחלה."

ג'ון:"תמיד הייתי הבחור המלודי בחבורה, גדלתי על להקות כמו אליס אין צ'יינס, נירוונה, פרל ג'ם וחרא כזה, אז תמיד ניסיתי להביא משהו יותר מלודי למוזיקה של הלהקה. ת'ראת סיגנל המקורית רצתה להיות יותר ברוטאלית, מלוכלכת ויותר חד גונית בעיקרון. אני ניסיתי לדחוף את המוזיקה לפן יותר מלודי, אז אני מאמין שנתתי לנו אחלה של גיוון. אבל אל תבין אותי לא נכון, אני אוהב את הברוטאליות במטאל, אבל אני אוהב לשלב אותה עם משהו מעבר, משהו יותר מעניין וקליט. הכוונות שלי בקשר לשילוב של ברוטאליות עם מלודיה נשארו אותו דבר מאז הקמת הלהקה ועד היום.
בנוסף התבגרתי הרבה במשך השנים ככותב וכמוזיקאי, כך שהיום קל לי יותר ליצור מה שאני רוצה."

מראיין:"כן, אני יכול להתחבר למה שאתה אומר.
ובקשה אחרונה לפני שנסיים את הראיון;האם יש לך משהו להגיד למעריצי ת'ראת סיגנל הישראלים, ולמעריצי מטאל ישראלים בכללי?!"

ג'ון:"רק תודה ענקית לכל מי שמקשיב למוזיקה שלנו ומפיץ את השמועה עלי ת'ראת סיגנל! מקווה לראות אתכם בהופעות שלנו בקרוב!"